קבוצות תמיכה - מצאו אוזן קשבת ותמיכה הדדית
קבוצות תמיכה מספקות מסגרת מכילה לשיח פתוח על אתגרים משותפים, החל מהתמודדויות רגשיות ועד אתגרים יומיומיים. המשתתפים זוכים לתמיכה מקבוצת השווים, כלים מעשיים וסביבה בטוחה לצמיחה אישית.
מבוא חזותי
ציפייה
תמיד הרגשתי כמו דג מחוץ למים בכל מה שקשור לרגשות שלי. כשהחבר'ה מהעבודה דיברו על 'קבוצות תמיכה', צחקתי – 'זה בטח סתם באופנה כמו כל דבר אחר'. אבל אחרי לילה ללא שינה, החלטתי לבדוק את העניין. התקשרתי למרכז הקהילתי בשכונה, ונאמר לי: 'אל תדאג, כולם מגיעים בפעם הראשונה מתוחים כמו מיתר'. קבעתי מפגש היכרות לשבוע הבא, לאחר מכן.
כל השבוע הזה הסתובבתי עם בטן של פרפרים. 'מה אני הולך להגיד שם?' שאלתי את עצמי תוך כדי עמידה בפקק בדרך. 'שאני לא מסוגל לישון בלילה? שכל היום הראש שלי עובד שעות נוספות?' הכנתי רשימה במחברת, אבל הרגשתי שזה נראה כמו תסריט מופרך.
טבילה
נכנסתי לחדר המואר באור רך במרכז הקהילתי. ריח קפה שחור וטרי התערבב עם ריח הנייר החדש מהמחברות שעל השולחן. המנחה בירכה אותי בחיוך והזמינה אותי להתיישב במקום שנוח לי, תוך שהיא מסבירה שאין מקומות שמורים. בחרתי כיסא בפינת החדר, ליד החלון שפונה לגינה המושקית.
הקול שלי רעד כשאמרתי את השם שלי, אבל אז משהו מדהים קרה – מישהו מהצד השני של המעגל חייך אליי בהבנה. בחור צעיר ששם לב למבוכתי חייך בהבנה והסביר שגם הוא הרגיש כך בהתחלה, אבל כאן כולם חולקים חוויות דומות, כל אחד מזווית משלו. פתאום הרגשתי איך משהו משתחרר לי בחזה. הדקות חלפו כמו רגע, בין סיפורים מצחיקים על חוויות אישיות לבין עצות מעשיות איך מתמודדים עם חרדת טיסה לפני טיולים.
הרהור
יצאתי מהמפגש עם תחושה שלא הכרתי – כמו ששמים לך משקולת על הלב ואז מורידים אותה בבת אחת. גיליתי שיש עוד אנשים שמבינים בלי להסביר, ששומעים בלי לשפוט. בדרך הביתה, בדרך חזרה, שמתי לב שאני שר עם הרדיו – משהו שלא עשיתי חודשים.
לאחר המפגש הראשון, כבר חיכיתי למפגש הבא. גיליתי שהסיפור שלי יכול לעזור למישהו אחר, ושאני לא חייב להסתדר לבד. הקבוצה הזו הפכה לי לבית שני, מקום שבוא מותר להיות פגיע בלי להתבייש. כמו שאומרים – צרת רבים חצי נחמה, אבל תמיכת רבים – נחמה שלמה.
- חפשו קבוצות תמיכה באזורכם דרך קופות החולים, העירייה או ארגונים רלוונטיים. אפשר גם לבדוק בלוחות המודעות בקניונים השכונתיים או בקבוצות מקוונות מקומיות.
- בחרו קבוצה שמתאימה לצרכים שלכם. אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית, אולי עדיף להתחיל בקבוצה קטנה ואינטימית יותר.
- שלחו הודעה למנחה הקבוצה. תשאלו על הניסיון שלו, כמה אנשים יהיו בקבוצה, והאם יש מפגש היכרות מקדים. אם יש לכם חששות, זה הזמן לשתף.
- הגיעו למפגש הראשון עם ראש פתוח. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם נכנסים לחדר – זוכרים שהכול בסדר להרגיש מתוחים.
- תכינו לעצמכם מטרה קטנה וברת השגה. אולי זה פשוט להגיד את השם שלכם במעגל, או אולי רק להקשיב בהתחלה. אין כאן ציונים, רק התקדמות אישית.
- תזכירו לעצמכם שאין פה שום דבר מושלם. גם המנחה וגם שאר המשתתפים היו פעם בפעם הראשונה שלהם. מותר לטעות, מותר להתבלבל, ומותר גם לשתוק.
- אחרי המפגש, תנו לעצמכם קרדיט על האומץ. צלצלו לחבר טוב, לכו לקפה אהוב, עשו משהו שמשמח אתכם. אתם ראויים להערכה על הצעד שעשיתם.