קבוצות תמיכה - מרחב בטוח לשיתוף ותמיכה הדדית
קבוצות תמיכה מציעות מרחב בטוח לשיח פתוח על אתגרים אישיים, התמודדויות וחוויות חיים. במסגרת תומכת זו ניתן למצוא קשב, הבנה וכלים מעשיים להתמודדות, תוך למידה מאחרים וחיזוק תחושת השייכות.
מבוא חזותי
ציפייה
כשישבתי בפקק בדרך לפגישה הראשונה שלי בקבוצת התמיכה, הרגשתי את הידיים מזיעות על ההגה. 'מה אני עושה פה בכלל?' שאלתי את עצמי בפעם המי יודע כמה, 'אני לא טיפוס של קבוצות'. אבל משהו עמוק בפנים ידע שאני צריכה את זה. אחרי תקופה של שיחות טלפון עם אמא בשעות הלילה, הבנתי שאני כבר לא יכולה להתמודד לבד עם כל הלחצים של גידול ילדים בקריירה תובענית. המנחה הרגיעה אותי בטלפון: 'כולם מגיעים עם חששות, אבל תגלי שזה המקום הכי בטוח להיות בו בדיוק כפי שאת'.
טבילה
החדר היה מואר באור חם, עם כריות צבעוניות מסביב לשולחן העגול. ריח קפה טרי מילא את האוויר, ומישהו כבר דאג להביא עוגיות אפויות ביתית. כשהתור שלי הגיע, הרגשתי את הגרון שלי מתייבש. התחלתי לדבר, לאט, על הקושי שלי למצוא איזון בין העבודה המספקת לבין הרצון להיות אמא נוכחת. ואז משהו קסום קרה - ראיתי בעיניים של אחת המשתתפות משתקפת ההבנה המוחלטת. היא הביעה הזדהות, ופתאום הרגשתי משקל ענק יורד ממני. המנחה, ברכותיות אופיינית, הנהנה בהבנה ואמרה: 'כמה כוח יש בזה שאת פה, שאת משתפת'. הרגשתי איך משהו בי משתחרר, כמו שאחרי דמעות טובות.
הרהור
עבר זמן מה מאז המפגש הראשון שלי, ואני לא מזהה את עצמי. הקבוצה הזו הפכה למקום משמעותי עבורי - מרחב שבו אני יכולה להיות אמיתית בלי חשש. למדתי כלים מעשיים מאין כמוהם, כמו איך להציב גבולות בעבודה בלי רגשות אשם, ואיך למצוא עשר דקות ביום רק לעצמי. אבל מעל הכל, קיבלתי מתנה שלא ציפיתי לה - קהילה של אנשים חזקים שמבינות אותי בלי להסביר. היום, כשאני רואה מישהי חדשה מגיעה בפעם הראשונה, עם העיניים המבוהלות שלה, אני יושבת לידה ואומרת: 'תדעי לך שאת במקום הנכון. כאן כולם מוזמנים להיות הם עצמם'.
- חפשו באינטרנט או פנו לקופת החולים שלכם - רבות מהקבוצות מסובסדות ומתקיימות במרכזים הקהילתיים.
- בחרו קבוצה שמתמקדת בנושא הספציפי שמעניין אתכם - יש קבוצות להורים, למתמודדים עם חרדה, לאובדן, ועוד.
- התקשרו למנחה הקבוצה לשיחת היכרות טלפונית. שאלו על גודל הקבוצה, אופי המפגשים, והאם יש אפשרות להגיע למפגש ניסיון.
- הכינו את עצמכם נפשית - זכרו שכולם מגיעים עם חששות דומים. אפשר להביא חבר/ה קרוב/ה למפגש הראשון אם זה מרגיע אתכם.
- במפגש הראשון, הקשיבו והתבוננו. אתם לא חייבים לשתף אם אתם לא מרגישים בנוח - עצם הנוכחות שלכם היא הצלחה בפני עצמה.
- הקפידו להגיע לפחות ל-4 מפגשים לפני שתחליטו אם הקבוצה מתאימה לכם. לוקח זמן לבנות אמון ולחוש בנוח לשתף.
- אחרי כל מפגש, הקדישו זמן לעיבוד אישי - רשמו לעצמכם תובנות, מחשבות ורגשות שעלו במהלך המפגש.