מדריך

תרגום ספרותי - הגשר בין תרבויות ושפות

תרגום ספרותי הוא אומנות המחברת בין תרבויות ושפות דרך מילים. הוא מאפשר להעביר סיפורים, רגשות ורעיונות מקהילה לשונית אחת לאחרת, תוך שמירה על רוח היצירה המקורית ועושרה הלשוני.

פורסם ב עודכן לאחרונה ב

מבוא חזותי

ספר ורוד עם כריכה אדומה ורקע לבן
ספרים על מדף עץ חום
ספרים צהובים ירוקים ואדומים
תקרוב של ספר פתוח עם טקסט
שורה של ספרים עם כתב אסיאתי
קוביית עץ עם המילה "תרגום" עליה
Photo by Ling App on Unsplash
ספר פתוח ליד אוזניות על משטח לבן
Photo by Jenny Smith on Unsplash
תמונת קרוב של ספר עם דף פתוח
טקסט
קבוצת ספרים על מדף
ספר כחול ולבן
Photo by Marjan Blan on Unsplash
ספר פתוח עם טקסט
טקסט
תקרוב של ספר פתוח על שולחן
ערימת ספרים פתוחים המונחים זה על גבי זה
תמונה מקרוב של ספר פתוח עם טקסט
תקרוב של ספר פתוח על שולחן
טקסט
תמונה מקרוב של ספר פתוח עם טקסט
תקרוב של ספר פתוח על שולחן

ציפייה

תמיד הרגשתי שיש משהו קסום בקריאת ספרים באנגלית, אבל הרגשתי שמשהו חסר - אולי הניחוח המיוחד של העברית, השפה שבה אני חולם. החלטתי לקפוץ למים העמוקים ולנסות לתרגם קטע קצר מ"המשפט" של קפקא. הלב החסיר פעימה מהתרגשות ומעט חשש - האם אצליח להעביר את היופי האפל של המילים הגרמניות לעברית חיה ונושמת?

טבילה

הידיים רעדו קלות כשהתחלתי לכתוב. כל משפט הפך למסע מרתק בין שפות ותרבויות. הרגשתי איך המילים הגרמניות הכבדות מתנגשות עם העברית הקלילה שלי, כמו ריח הקפה החזק שמתערבב בריח העוגיות של סבתא. כשנתקלתי במשפט מורכב במיוחד, הרגשתי את הטעם המר של תסכול בפה, אבל אז - אור! מצאתי את המילה העברית המושלמת, זו שתעביר בדיוק את המשמעות הנכונה. הרגשתי כמו ארכיאולוג שמגלה מטמון נדיר.

הרהור

אחרי שסיימתי את התרגום הראשון שלי, הרגשתי סיפוק עצום. לא רק שהבנתי את קפקא טוב יותר מאי פעם, אלא גם גיליתי משהו חדש על העברית שלי. פתאום הבנתי איך דוד גרוסמן או עמוס עוז מרגישים כשהם בוחרים מילה אחת מתוך אלף. התרגום הפך עבורי ממלאכת העתקה למעשה יצירה בפני עצמו. עכשיו אני מבין שלכל שפה יש את המוזיקה שלה, והמתרגם הוא כמו מנצח תזמורת שמנסה להעביר יצירה מוזיקלית לכלי נגינה אחר, בלי לאבד את הנשמה המקורית.

התרגום הספרותי מחבר בין עולמות רחוקים, מאפשר להכיר תרבויות אחרות דרך הפריזמה הייחודית של כל שפה. כמו שגילה לנו סמי מיכאל בתרגומיו, כל שפה מביאה איתה עולם ומלואו.
תרגום יצירות חשובות מבטיח שהן יישמרו ויהיו נגישות לדורות הבאים. דמיינו את התנ"ך ללא תרגומים - חלק גדול מהעולם היה מפסיד יצירת מופת ספרותית.
כל תרגום מוצלח מעשיר את השפה העברית במונחים חדשים, ביטויים וצורות ביטוי. כך קרה עם תרגומי שייקספיר שהפכו לחלק בלתי נפרד מהעברית המודרנית.
תהליך התרגום דורש ניתוח מעמיק של הטקסט, מה שמפתח יכולות חשיבה ביקורתית והבנה לשונית מעמיקה. כל משפט הוא חידה שצריך לפתור בקפידה.
כל תרגום הוא במידה מסוימת יצירה חדשה. המתרגם הישראלי המפורסם אברהם שלונסקי אמר פעם שתרגום טוב הוא כמו נשיקה דרך מטפחת - צריך להעביר את התחושה בלי לאבד את הריח והטעם המקוריים.
התרגום הספרותי משפר את השליטה בשתי השפות - שפת המקור ושפת היעד - ברמה הגבוהה ביותר. זהו אימון מצוין למוח ולשפה.
התהליך מחייב הבנה עמוקה של ההקשר התרבותי של שתי השפות. כשמתרגמים יצירה רוסית לעברית, למשל, צריך להכיר את הנפש הרוסית לא פחות טוב מהשפה הרוסית עצמה.
  1. בחר יצירה קצרה שאתה אוהב. מומלץ להתחיל מסיפורים קצרים של סופרים כמו עגנון או עמליה כהנא-כרמון, או מקטעים מהתנ"ך אם אתה מעדיף טקסטים קלאסיים.
  2. קרא את היצירה מספר פעמים, כאילו אתה טובל עוגיה בקפה - לאט ובהנאה, כדי להבין את כל הרבדים שלה.
  3. סמן מילים או ביטויים מורכבים. השתמש במילון אבן שושן או בבילון, אבל זכור - הם כלי עזר, לא התנ"ך.
  4. תרגם פסקה אחר פסקה. אל תתבייש לחזור אחורה ולתקן - גם סופרים גדולים עורכים את הטקסטים שלהם עשרות פעמים.
  5. השווה את התרגום שלך למקור. שאל את עצמך: אם היית קורא את זה בעיתון, היית מבין בדיוק מה הכוונה?
  6. בקש מחבר טוב ששולט בשתי השפות להעיף מבט ביקורתי על התרגום שלך. הערות בונות הן מתנה, גם אם הן קשות לעיכול בהתחלה.
  7. המשך לתרגל עם טקסטים מורכבים יותר. כמו בנגינה על פסנתר, גם בתרגום - התרגול עושה את המומחה.
  • שליטה מעולה בשפת המקור והיעד
  • הבנה מעמיקה של התרבות העומדת מאחורי הטקסט
  • מילונים דו-לשוניים ומילוני ניבים
  • תוכנת עיבוד תמלילים מתקדמת
  • חיבור יציב לאינטרנט למחקר
  • סבלנות של איוב ויכולת התמדה
  • אהבה גדולה למילים ולשפה

יש לכבד זכויות יוצרים בעת תרגום טקסטים. מומלץ להתחיל מיצירות ברשות הציבור או לקבל אישור מפורש מבעלי הזכויות. כמו כן, יש לשים לב להבדלים תרבותיים שעלולים להוביל לאי-הבנות.

לא בהכרח. בעוד שתואר בספרות או בתרגום מבית ספר מכובד כמו אוניברסיטת תל אביב או האוניברסיטה העברית יכול לעזור, מה שבאמת חשוב זו שליטה מעולה בשתי השפות ורגישות לשונית. הרבה מהמתרגמים הטובים בישראל הם אוטודידקטים שהחלו כתחביב.
תתחיל מיצירה שאתה אוהב ומכיר היטב, רצוי משהו קצר כמו סיפור קצר או פרק מספר. חשוב שהטקסט ידבר אליך אישית, כי אתה הולך לבלות איתו זמן רב. וודא שהזכויות על היצירה פגו (לרוב 70 שנה אחרי מות היוצר) או שתקבל אישור מפורש מבעלי הזכויות.
זה מאוד תלוי באורך הטקסט ובניסיון שלך. תרגום רומן ממוצע של 300 עמודים יכול לקחת בין שלושה לשישה חודשים עבודה אינטנסיבית. דניאל עפר יסעור, למשל, לקח לו כשנה לתרגם את 'האמן ומרגריטה' של בולגקוב.
זו אכן אחת האתגרים הגדולים. לפעמים צריך למצוא פתרון יצירתי - אולי ביטוי אחר בעל משמעות דומה, או להוסיף הערת שוליים. המתרגמת גילי בר-הלל, למשל, מתארת איך התמודדה עם משחקי מילים בתרגום הארי פוטר - לפעמים בחרה להמציא משחק מילים חדש בעברית במקום לתרגם את המקורי.
כן, אבל זה דורש התמקצעות ובניית מוניטין. הרבה מתרגמים ספרותיים בישראל עוסקים גם בתרגום מסמכים או תרגום טכני כדי להבטיח הכנסה יציבה. עם הזמן, כשבונים שם ומוניטין, אפשר להתמקד יותר בתרגום ספרותי. משכורת ממוצעת למתרגם מתחיל נעה בין 8,000 ל-12,000 ש"ח בחודש, בעוד מתרגמים מנוסים יכולים להגיע ל-20,000 ש"ח ויותר.
סימן טוב לתרגום מוצלח הוא כשהקורא שוכח שהוא קורא תרגום. נסה את מבחן 'הקורא התמים' - תן את התרגום למישהו שלא מכיר את המקור, ושאל אם משהו נשמע לו מוזר או לא טבעי. אם הוא לא שם לב שזה תרגום - הצלחת!
בהחלט לא! חשוב יותר להבין את ההקשר ולהרגיש את השפה. לפעמים דווקא המילים הכי פשוטות הן הכי קשות לתרגום. עמוס עוז סיפר פעם שדווקא המילה 'שלום' היא מהקשות לתרגום, כי היא מכילה כל כך הרבה רבדים בעברית.
במקרים כאלה חשוב לערוך מחקר מקדים על התקופה. כשמתרגמים טקסטים תנכיים, למשל, צריך להכיר היטב את העברית המקראית. פרופ' אביגדור שנאן, מחשובי חוקרי התרגום הקדום, ממליץ תמיד להכיר את הרקע ההיסטורי והתרבותי של התקופה.
באופן כללי, המטרה היא להיצמד לטקסט המקורי ככל האפשר. עם זאת, לפעמים נדרשים שינויים קלים להבנה טובה יותר בשפת היעד. המתרגמת ימימה חובב מספרת שלפעמים היא מוסיפה הסבר קצר בסוגריים לתרבות או מושג שלא קיים בעברית. כל שינוי משמעותי צריך להיות מנומק היטב.
התחל בתרגום טקסטים קצרים והצע אותם לפרסום במגזינים ספרותיים כמו 'הארץ ספרים' או 'מעריב ספרות'. אפשר גם לתרגם קטעים מיצירות קלאסיות שכבר תורגמו ולהשוות את התרגום שלך לקיים. תרגום התנדבותי לפרויקטים כמו ויקיפדיה או ארגונים ללא מטרות רווח יכול גם הוא להוסיף נדבך חשוב לתיק העבודות שלך.
בהתחלה עדיף להתמקד בזוג שפות אחד (שפת מקור ושפת יעד) ולהיות ממש טוב בו. עם השנים, אחרי שצוברים ניסיון, אפשר להרחיב לשפות נוספות. המתרגמת המנוחה נילי מירסקי, למשל, התמחתה בתרגום מרוסית לעברית, וכך בנתה לעצמה מוניטין ייחודי.
חשוב להיות מחובר לתרבות הדיבור של שתי השפות - לקרוא עיתונים יומיים, ספרים עכשוויים, לראות סדרות ישראליות וזרות בכתוביות, ולהיות פעיל ברשתות חברתיות. מנוי למילון רב-מילים או אתר 'רב-מילים' יכול לעזור מאוד. גם האקדמיה ללשון העברית מפרסמת מעת לעת מילים חדשות שהתקבלו בשפה.

קח עט ביד והתחל לתרגם את היצירה האהובה עליך!